Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
בנט נותן עוד מים לירדן בזמן שהיא נותנת נפט לאיראן. עומאן הודיעה שהחליטה לוותר על נורמליזציה עם ישראל. כשהממשלה חלשה, מדינות ערב מתרחקות.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
בתוך חודש ממשלת ההונאה של בנט הרסה את ההצלחה האדירה שלנו נגד הקורונה: אצלנו היו 5 נדבקים ביום ואצלם 500 (פי 100!), אנחנו סגרנו מחלקות קורונה והם פותחים, אנחנו הורדנו את המסיכות והם מחזירים. הממשלה המסוכנת הזאת לא עושה כלום נגד הקורונה - וזאת עוד סיבה לכך שנפיל אותה בהקדם!
מדי שנה אני משתתף בדיון המליאה לזכרו של זאב ז׳בוטינסקי. השנה, מסיבות שאני מקווה שאוכל לפרסם בקרוב, נבצר ממני מלהשתתף בטקס חשוב זה. אני מצרף כאן את הדברים שביקשתי לנאום היום במליאת הכנסת.
**
בן 26 היה ז'בוטינסקי, כשכתב בעקבות הפוגרום האנטישמי הגדול באודסה (ב-1905):
"אומנותי – אמנות הבנאי, אחד הבנאים השוקדים על הקמת מִקדש חדש לאל יחיד ועליון, אשר שמו – עַם ישראל".
וז'בוטינסקי בנה – בלא הפסקה.
הוא בנה יחידות-הגנה מפני פורעים.
הוא בנה את 'הגדודים העבריים'.
הוא בנה את תנועת בית"ר.
הוא בנה את תעצומות הנפש של לוחמי האצ"ל.
הוא בנה את כוח הרצון הלאומי,
והוא בנה את עקרון ההתנגדות למי ששמו מכשולים בדרכו של עמנו לתקומה.
מגרונו של ז'בוטינסקי בקעה אמת מזוקקת, ומתחת ידו יצאו מאמרים, יצירות-תרבות, שירה, הגות, שמעוררים השראה כבירה גם בדורנו.
את כל העשייה הכבירה הזאת הוא ביצע כשהוא שוחה נגד הזרם. מעטים הוכפשו והושמצו כמוהו, אבל הוא לא נרתע מן הבוז והלעג שהוטחו בו הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.
אתמול יצאתי חוצץ נגד חולשת הממשלה הנוכחית במאבק נגד התחמשותה הגרעינית של איראן. מצאתי מאמר שז'בוטינסקי כתב לפני 100 שנים בדיוק.
שם המאמר – לא תאמינו - 'אופוזיציה'.
ז'בוטינסקי מתח ביקורת נוקבת על החולשה שגילתה התנועה הציונית, כשהתברר שהמדיניות הבריטית למימוש הבטחת 'הבית הלאומי' מתרופפת.
הנה מה שהוא כתב:
"בלי אופוזיציה בריאה בארץ, בלי התנגדות קשה ויומיומית לכל עוול ולכל דבר גס הנעשים ליהודים, אי-אפשר ליצור מדיניות נורמלית".
הציונות הייתה טעם חייו של ז'בוטינסקי והאופוזיציה לתפיסתו נועדה להבטיח שלא יהיו גילויי חולשה, שיסכנו את הצלחת הציונות.
לאיזו ציונות שאף ז'בוטינסקי? גם את זה הוא כתב במפורש: הוא שאף ל'צִיוֹנוּת רוֹמֵמָה'. ציונות גדולה, חזקה, גאה.
הוא דגל בציונות שמקבצת מיליוני יהודים לארץ-ישראל, ויוצרת את התנאים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים שיבטיחו את עתידנו לדורות.
אני וחבריי למחנה הימין – הימין האמיתי – דגלנו תמיד ב'צִיוֹנוּת רוֹמֵמָה'.
בנינו בשיטתיות את 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי במובנו הרחב ביותר. טיפחנו באופן בלתי-פוסק את עוצמתנו הביטחונית, הכלכלית והמדינית.
הבאנו ארבעה הסכמי-שלום היסטוריים – 'הסכמי אברהם' – עם מדינות ערביות, כי הן ראו בנו מדינה מובילה במאבק מול איראן, שמאיימת גם עליהן.
שינינו את המשוואה ההרסנית של 'שטחים תמורת שלום' – ל'שלום תמורת שלום'.
תמיד אמרתי: רק עם החזקים כורתים בריתות. רק עם החזקים עושים שלום. בחלשים לא מתחשבים.
זו המדיניות שירשתי מאבי, שהיה מנאמניו הקרובים של ז'בוטינסקי.
בגיל 29, ערב מלחמת העולם השנייה, אבי טס ללונדון – ושיכנע את ז'בוטינסקי להעתיק את מוקד פעילותו המדינית מאנגליה לארה"ב.
ארה"ב, ולא אנגליה – אמר אבי לז'בוטינסקי – היא שתהיה הכוח המוביל בעולם, ושם צריך לקיים את התעמולה לטובת המדינה היהודית.
שניהם, ז'בוטינסקי ואבי, ראו את מצבה הקשה של התנועה הציונית. שניהם יחד גיבשו קו ציוני אקטיביסטי, שנועד לחלץ את בני עמנו מן המצר.
עם פרוץ המלחמה הם עשו נפשות באמריקה לרעיון של צבא יהודי עצמאי, שישתתף במערכה נגד גרמניה הנאצית. אבל זמן קצר אחרי הגיעם לארצות הברית, ז'בוטינסקי נפטר מהתקף לב בגיל 60.
אבי המשיך במאמצים לשכנע את הממשל האמריקני לתמוך בהקמת מדינה יהודית על ידי מסע הסברה בלתי פוסק לציבור האמריקני ועל ידי פגישות עם מדינאים אמריקניים בכירים.
הוא הסביר להם שכשתקום מדינת היהודים היא תהיה הכוח החזק ביותר במזרח התיכון והיא תעמוד לצידה של ארה״ב.
בין היתר נפגש עם רמטכ״ל צבא ארה״ב וגיבור מלחמת העולם השנייה, אייזנהאואר, שלימים נעשה נשיא ארה״ב. אייזנהאואר מאוד התעניין בגישתו זו של אבי, שנבעה ישירות מתורת ז׳בוטינסקי.
אבי חיבר, הלכה למעשה, בין שני עקרונות-יסוד בתורת ז'בוטינסקי – 'קיר הברזל' ו'תורת הלחץ'. מצד אחד יצירת כוח-מגן בדמות צבא עברי. מצד שני יצירת דעת-קהל אוהדת לציונות שתלחץ על מנהיגי המדינות לתמוך בה.
זהו המצפן הכפול שקיבלתי אני מז'בוטינסקי ומאבי: גם 'קיר הברזל', וגם 'תורת הלחץ' - ושני אלה בשירותה של ׳ציונות רוממה׳.
בדרך זאת הלכנו חבריי ואני בתריסר השנים האחרונות, ועוד קודם לכן: דרך שהביאה הישגים חסרי-תקדים למדינת ישראל.
אלא שעכשיו, במקום ללכת קדימה, הממשלה הנוכחית חוזרת אחורה. במקום עוצמה ועמידה איתנה, היא נוהגת בהרכנת ראש ובחולשה.
איזו ציונות רוממה הביאה איתה ממשלת עבאס-לפיד-בנט?
דיבורים ריקים על 'אחדות לאומית', תוך הדרת ציבורים גדולים וחשובים במדינה. היא נוהגת מדיניות מקוממת של התעמרות, כפי שעושה שר האוצר ליברמן ביחס לאוכלוסייה החרדית.
במהלך מערכת הבחירות, ליברמן הבטיח ״לשלוח את החרדים על מריצה למזבלה״.
**
בן 26 היה ז'בוטינסקי, כשכתב בעקבות הפוגרום האנטישמי הגדול באודסה (ב-1905):
"אומנותי – אמנות הבנאי, אחד הבנאים השוקדים על הקמת מִקדש חדש לאל יחיד ועליון, אשר שמו – עַם ישראל".
וז'בוטינסקי בנה – בלא הפסקה.
הוא בנה יחידות-הגנה מפני פורעים.
הוא בנה את 'הגדודים העבריים'.
הוא בנה את תנועת בית"ר.
הוא בנה את תעצומות הנפש של לוחמי האצ"ל.
הוא בנה את כוח הרצון הלאומי,
והוא בנה את עקרון ההתנגדות למי ששמו מכשולים בדרכו של עמנו לתקומה.
מגרונו של ז'בוטינסקי בקעה אמת מזוקקת, ומתחת ידו יצאו מאמרים, יצירות-תרבות, שירה, הגות, שמעוררים השראה כבירה גם בדורנו.
את כל העשייה הכבירה הזאת הוא ביצע כשהוא שוחה נגד הזרם. מעטים הוכפשו והושמצו כמוהו, אבל הוא לא נרתע מן הבוז והלעג שהוטחו בו הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.
אתמול יצאתי חוצץ נגד חולשת הממשלה הנוכחית במאבק נגד התחמשותה הגרעינית של איראן. מצאתי מאמר שז'בוטינסקי כתב לפני 100 שנים בדיוק.
שם המאמר – לא תאמינו - 'אופוזיציה'.
ז'בוטינסקי מתח ביקורת נוקבת על החולשה שגילתה התנועה הציונית, כשהתברר שהמדיניות הבריטית למימוש הבטחת 'הבית הלאומי' מתרופפת.
הנה מה שהוא כתב:
"בלי אופוזיציה בריאה בארץ, בלי התנגדות קשה ויומיומית לכל עוול ולכל דבר גס הנעשים ליהודים, אי-אפשר ליצור מדיניות נורמלית".
הציונות הייתה טעם חייו של ז'בוטינסקי והאופוזיציה לתפיסתו נועדה להבטיח שלא יהיו גילויי חולשה, שיסכנו את הצלחת הציונות.
לאיזו ציונות שאף ז'בוטינסקי? גם את זה הוא כתב במפורש: הוא שאף ל'צִיוֹנוּת רוֹמֵמָה'. ציונות גדולה, חזקה, גאה.
הוא דגל בציונות שמקבצת מיליוני יהודים לארץ-ישראל, ויוצרת את התנאים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים שיבטיחו את עתידנו לדורות.
אני וחבריי למחנה הימין – הימין האמיתי – דגלנו תמיד ב'צִיוֹנוּת רוֹמֵמָה'.
בנינו בשיטתיות את 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי במובנו הרחב ביותר. טיפחנו באופן בלתי-פוסק את עוצמתנו הביטחונית, הכלכלית והמדינית.
הבאנו ארבעה הסכמי-שלום היסטוריים – 'הסכמי אברהם' – עם מדינות ערביות, כי הן ראו בנו מדינה מובילה במאבק מול איראן, שמאיימת גם עליהן.
שינינו את המשוואה ההרסנית של 'שטחים תמורת שלום' – ל'שלום תמורת שלום'.
תמיד אמרתי: רק עם החזקים כורתים בריתות. רק עם החזקים עושים שלום. בחלשים לא מתחשבים.
זו המדיניות שירשתי מאבי, שהיה מנאמניו הקרובים של ז'בוטינסקי.
בגיל 29, ערב מלחמת העולם השנייה, אבי טס ללונדון – ושיכנע את ז'בוטינסקי להעתיק את מוקד פעילותו המדינית מאנגליה לארה"ב.
ארה"ב, ולא אנגליה – אמר אבי לז'בוטינסקי – היא שתהיה הכוח המוביל בעולם, ושם צריך לקיים את התעמולה לטובת המדינה היהודית.
שניהם, ז'בוטינסקי ואבי, ראו את מצבה הקשה של התנועה הציונית. שניהם יחד גיבשו קו ציוני אקטיביסטי, שנועד לחלץ את בני עמנו מן המצר.
עם פרוץ המלחמה הם עשו נפשות באמריקה לרעיון של צבא יהודי עצמאי, שישתתף במערכה נגד גרמניה הנאצית. אבל זמן קצר אחרי הגיעם לארצות הברית, ז'בוטינסקי נפטר מהתקף לב בגיל 60.
אבי המשיך במאמצים לשכנע את הממשל האמריקני לתמוך בהקמת מדינה יהודית על ידי מסע הסברה בלתי פוסק לציבור האמריקני ועל ידי פגישות עם מדינאים אמריקניים בכירים.
הוא הסביר להם שכשתקום מדינת היהודים היא תהיה הכוח החזק ביותר במזרח התיכון והיא תעמוד לצידה של ארה״ב.
בין היתר נפגש עם רמטכ״ל צבא ארה״ב וגיבור מלחמת העולם השנייה, אייזנהאואר, שלימים נעשה נשיא ארה״ב. אייזנהאואר מאוד התעניין בגישתו זו של אבי, שנבעה ישירות מתורת ז׳בוטינסקי.
אבי חיבר, הלכה למעשה, בין שני עקרונות-יסוד בתורת ז'בוטינסקי – 'קיר הברזל' ו'תורת הלחץ'. מצד אחד יצירת כוח-מגן בדמות צבא עברי. מצד שני יצירת דעת-קהל אוהדת לציונות שתלחץ על מנהיגי המדינות לתמוך בה.
זהו המצפן הכפול שקיבלתי אני מז'בוטינסקי ומאבי: גם 'קיר הברזל', וגם 'תורת הלחץ' - ושני אלה בשירותה של ׳ציונות רוממה׳.
בדרך זאת הלכנו חבריי ואני בתריסר השנים האחרונות, ועוד קודם לכן: דרך שהביאה הישגים חסרי-תקדים למדינת ישראל.
אלא שעכשיו, במקום ללכת קדימה, הממשלה הנוכחית חוזרת אחורה. במקום עוצמה ועמידה איתנה, היא נוהגת בהרכנת ראש ובחולשה.
איזו ציונות רוממה הביאה איתה ממשלת עבאס-לפיד-בנט?
דיבורים ריקים על 'אחדות לאומית', תוך הדרת ציבורים גדולים וחשובים במדינה. היא נוהגת מדיניות מקוממת של התעמרות, כפי שעושה שר האוצר ליברמן ביחס לאוכלוסייה החרדית.
במהלך מערכת הבחירות, ליברמן הבטיח ״לשלוח את החרדים על מריצה למזבלה״.
כעת, בשנאה שאינה יודעת גבולות, הוא מתכוון לפגוע באלפי משפחות עניות באמצעות הפסקת הסבסוד של מעונות-יום.
גם במקרה זה צריך ללמוד מז'בוטינסקי. הוא היה אדם ליברלי, חופשי באורחות חייו, אבל בחלוף השנים הוא התייחס בפומבי ובנימה אוהדת לדת ישראל.
כך כתב ב-1935 בעיתון 'הירדן', שאבי היה העורך והמייסד שלו:
"אנו, החופשיים-בדעות והחרדים כאחד, רוצים לחפש את הצורות החדשות של שיתוף פעולה ביצירתה של נשמה יהודית חדשה. בין שני המחנות הקימה ההיסטוריה הר גבוה. אנו צריכים רק להתחיל בעשיית הנִקְבָּה דרך ההר. נִקְבָּה עושים משני הצדדים, וכשנוקבים משני הצדדים הרי מתקרבים זה לזה יותר ויותר".
בד בבד עם רמיסת אחינו החלשים, הממשלה הזאת נכנעת כניעה מוחלטת לאויבי הציונות. ומה הפלא? זאת ממשלה שנשענת על יסודות אנטי-ציוניים.
ח״כ אחמד טיבי אמר: "זאת הממשלה הישראלית-הפלשתינית הראשונה בתולדות מדינת ישראל".
ואני אומר: זאת הממשלה הפלשתינית-הישראלית הראשונה, ממשלת הונאה שהוקמה בכחש בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות של מקימיה, ממשלה רופסת וכנועה.
בכל יום מופנים לבנט דרישות ותכתיבים. אין לו שום ברירה אלא לקבל אותם – כי זה הוא הסיכוי היחיד שלו לשרוד בתפקיד.
רע"ם דורשת – בנט נכנע.
המשותפת דורשת – בנט נכנע.
הרשות הפלסטינית דורשת – בנט נכנע.
ארה"ב דורשת – בנט נכנע.
אבל העיקר שיש חיבוקים, חיוכים, ציוצים, והרבה תקשורת מלטפת עד כדי גיחוך מביך.
אבל גם התקשורת המגויסת לא תעזור. כולם מזהים את החולשה של הממשלה, גם בארץ וגם בחוץ לארץ.
דעת הקהל בעולם מבחינה היטב בין מי שעומד איתן על האינטרסים החיוניים שלנו – לבין מי שמתבטל בפני כל דרישה.
התבטלות זאת באה לידי ביטוי בשפל נורא כראש הממשלה בפועל יאיר לפיד הבטיח לממשל האמריקני ״לא להפתיע״ אותו בנושא איראן, התחייבות שאני מעולם לא הסכמתי לתת כראש ממשלה.
תמיד שמרתי בקנאות על חופש הפעולה ועצמאות הפעולה שלנו מול תוכנית הגרעין של איראן שנועדה להשמיד אותנו.
בניגוד מוחלט לממשלת הכניעה שהופכת את ישראל ל'מדינה וסאלית' – מדינה שהיא כלי-משחק בידי אחרים בזירה הבינלאומית – אנחנו פעלנו אחרת.
הפכנו את ישראל לכוח עולמי, כוח עצמאי שלא מפקיד ולו לרגע את ביטחון ישראל בידי אחרים.
זו היא תורת ז׳בוטינסקי האמיתית.
באיחור של עשרות שנים, ז'בוטינסקי זוכה לתהילה הלאומית שהוא ראוי לה. אנו מכירים תודה כלפיו, כמי שתרם להפיכתנו – 'מְעֵדֶר עֲבָדִים מוּכִּים לְגוֹי יוֹדֵעַ-קֶשֶת'.
בד בבד אנו זוכרים את דברי ז'בוטינסקי – ששלום בין אחים איננו עבדות, איננו התבטלות בפני האח התועה.
כאשר רופא רואה – כך הוא כתב – שרופאים אחרים מרעילים את החולה בתרופות מזיקות, והם אינם רוצים להגיש לו את התרופה שהוא חושב אותה לנכונה לפי מצפונו כרופא – במקרה כזה אסור לאותו רופא להשתתף במעשה ההרעלה.
לכן נמשיך להיאבק בממשלת ההונאה הכושלת כדי לרפא את מחדליה החמורים – עד שמדינתנו תעמוד מחדש, בריאה ויציבה, על שתי רגליה.
יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך לעד.
גם במקרה זה צריך ללמוד מז'בוטינסקי. הוא היה אדם ליברלי, חופשי באורחות חייו, אבל בחלוף השנים הוא התייחס בפומבי ובנימה אוהדת לדת ישראל.
כך כתב ב-1935 בעיתון 'הירדן', שאבי היה העורך והמייסד שלו:
"אנו, החופשיים-בדעות והחרדים כאחד, רוצים לחפש את הצורות החדשות של שיתוף פעולה ביצירתה של נשמה יהודית חדשה. בין שני המחנות הקימה ההיסטוריה הר גבוה. אנו צריכים רק להתחיל בעשיית הנִקְבָּה דרך ההר. נִקְבָּה עושים משני הצדדים, וכשנוקבים משני הצדדים הרי מתקרבים זה לזה יותר ויותר".
בד בבד עם רמיסת אחינו החלשים, הממשלה הזאת נכנעת כניעה מוחלטת לאויבי הציונות. ומה הפלא? זאת ממשלה שנשענת על יסודות אנטי-ציוניים.
ח״כ אחמד טיבי אמר: "זאת הממשלה הישראלית-הפלשתינית הראשונה בתולדות מדינת ישראל".
ואני אומר: זאת הממשלה הפלשתינית-הישראלית הראשונה, ממשלת הונאה שהוקמה בכחש בניגוד מוחלט להבטחות הבחירות של מקימיה, ממשלה רופסת וכנועה.
בכל יום מופנים לבנט דרישות ותכתיבים. אין לו שום ברירה אלא לקבל אותם – כי זה הוא הסיכוי היחיד שלו לשרוד בתפקיד.
רע"ם דורשת – בנט נכנע.
המשותפת דורשת – בנט נכנע.
הרשות הפלסטינית דורשת – בנט נכנע.
ארה"ב דורשת – בנט נכנע.
אבל העיקר שיש חיבוקים, חיוכים, ציוצים, והרבה תקשורת מלטפת עד כדי גיחוך מביך.
אבל גם התקשורת המגויסת לא תעזור. כולם מזהים את החולשה של הממשלה, גם בארץ וגם בחוץ לארץ.
דעת הקהל בעולם מבחינה היטב בין מי שעומד איתן על האינטרסים החיוניים שלנו – לבין מי שמתבטל בפני כל דרישה.
התבטלות זאת באה לידי ביטוי בשפל נורא כראש הממשלה בפועל יאיר לפיד הבטיח לממשל האמריקני ״לא להפתיע״ אותו בנושא איראן, התחייבות שאני מעולם לא הסכמתי לתת כראש ממשלה.
תמיד שמרתי בקנאות על חופש הפעולה ועצמאות הפעולה שלנו מול תוכנית הגרעין של איראן שנועדה להשמיד אותנו.
בניגוד מוחלט לממשלת הכניעה שהופכת את ישראל ל'מדינה וסאלית' – מדינה שהיא כלי-משחק בידי אחרים בזירה הבינלאומית – אנחנו פעלנו אחרת.
הפכנו את ישראל לכוח עולמי, כוח עצמאי שלא מפקיד ולו לרגע את ביטחון ישראל בידי אחרים.
זו היא תורת ז׳בוטינסקי האמיתית.
באיחור של עשרות שנים, ז'בוטינסקי זוכה לתהילה הלאומית שהוא ראוי לה. אנו מכירים תודה כלפיו, כמי שתרם להפיכתנו – 'מְעֵדֶר עֲבָדִים מוּכִּים לְגוֹי יוֹדֵעַ-קֶשֶת'.
בד בבד אנו זוכרים את דברי ז'בוטינסקי – ששלום בין אחים איננו עבדות, איננו התבטלות בפני האח התועה.
כאשר רופא רואה – כך הוא כתב – שרופאים אחרים מרעילים את החולה בתרופות מזיקות, והם אינם רוצים להגיש לו את התרופה שהוא חושב אותה לנכונה לפי מצפונו כרופא – במקרה כזה אסור לאותו רופא להשתתף במעשה ההרעלה.
לכן נמשיך להיאבק בממשלת ההונאה הכושלת כדי לרפא את מחדליה החמורים – עד שמדינתנו תעמוד מחדש, בריאה ויציבה, על שתי רגליה.
יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך לעד.
אני מבקש מכם לשתף את המאמר שפרסמתי הבוקר בעיתון ״ישראל היום״ — האיראנים דוהרים לפצצה - וממשלת בנט-לפיד שותקת.
**
כשלאחרונה ציינו את יום השנה לפטירתו של ז׳בוטינסקי, טענו נציגי הממשלה הנוכחית שהם הולכים בדרכו.
אין אבסורד גדול מזה.
תורתו המדינית של ז׳בוטינסקי התמקדה בשני נושאים: ׳קיר הברזל׳ ו׳תורת הלחץ׳.
הממשלות תחת הנהגתי פעלו באדיקות לפי שני עקרונות אלה במשך שנים.
הממשלה הנוכחית הפקירה אותם תוך ארבעה שבועות בלבד.
**
ראשית - קיר הברזל.
ז׳בוטינסקי האמין שרק באמצעות כוח עברי עצמאי ותקיף ניתן לבלום את שאיפות ההשמדה של אויבינו כדי שיום אחד ישלימו עם קיומנו.
אין צורך לפרט כאן את כל מה שעשינו בממשלות הליכוד כדי לבנות את עוצמתה של ישראל כמעצמה צבאית, מודיעינית וקיברנטית.
גם אין מקום כאן לפרט את המכלול העצום של הפעולות שביצענו נגד תוכנית הגרעין של איראן שנועדה להשמידנו.
את הפעולות הללו עשינו לפעמים בידיעת ארה״ב, ולפעמים ללא ידיעתה וללא קבלת הסכמה ממנה.
ממשלים אמריקנים שונים, כולל לאחרונה ממשל ביידן, חזרו וביקשו ממני ״לא להפתיע אותם״ בפעולות מול איראן.
תמיד סירבתי לתת התחייבות זאת.
תמיד שמרתי על חופש הפעולה שלנו.
הבהרתי גם פומבית שנמשיך לעשות את כל הדרוש להבטיח את ביטחונה של ישראל - עם הסכם או בלי הסכם בין ארה״ב לאיראן.
והנה תוך שבוע מהקמת הממשלה, ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד ביטל כליל מדיניות זו.
הוא פגע פגיעה אנושה בחופש הפעולה של ישראל כשבאופן מדהים הוא התחייב לאמריקנים על מדיניות של ״אין הפתעות״.
אני שואל:
מה יקרה אם וכאשר ארה״ב תחזור להסכם הגרעין - האם מישהו חושב שהיא תסכים לפעולות צבאיות של ישראל שיסכנו הסכם זה?
וכשלפיד ובנט ידווחו מראש לארה״ב על פעולה צבאית מתוכננת והיא תתנגד לה, האם מישהו באמת מאמין שלפיד, בנט וחבריהם יוציאו פעולות אלה אל הפועל?
כך, באחד הנושאים הגורליים ביותר לקיומנו, בנט ולפיד הפכו את קיר הברזל של ישראל - לקיר גבס מחורר.
**
ובעניין ׳תורת הלחץ׳.
ז׳בוטינסקי דגל במאמץ חזק ועקבי של שכנוע דעת הקהל העולמית בעניינינו כדי להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות המערב לתמוך בציונות.
לפי עיקרון זה, פעלנו במשך שנים לשכנע את דעת הקהל האמריקנית ומנהיגים חשובים בארה״ב להיאבק בתוכנית הגרעין האיראנית ולהטיל על איראן סנקציות משתקות.
עשינו זאת באינספור ראיונות בתקשורת האמריקנית, בנאומים באו״ם וכמובן בקונגרס האמריקני.
פעולותינו תרמו לכך שהממשל האמריקני הקודם פרש מהסכם הגרעין המסוכן עם איראן והטיל עליה סנקציות משתקות אף יותר.
בימים האחרונים שואלים אותי חבריי מארה״ב:
איך ייתכן שקולה של ממשלת ישראל לא נשמע בארה״ב נגד המירוץ חזרה אל הסכם הגרעין עם איראן?
התשובה פשוטה. ממשלת הכניעה אומרת בפירוש: ״אנחנו נפתור את הבעיות עם ארה״ב בחדרי חדרים״.
במקום לדבר בפומבי בקול רם וברור כדי לגייס את דעת הקהל האמריקנית לטובת ישראל ונגד החזרה להסכם הגרעין, הממשלה הנוכחית לא עושה דבר.
האם היא באמת חושבת שהיא תשכנע מישהו בדיבור ב׳חדרי חדרים׳ או בציוץ פה ושם?
מ-40 שנות ניסיון אני יכול להעיד שלדברים אלה אין ערך כלשהוא אם הם אינם מלווים במסע גלוי, תקיף ומתמשך בדעת הקהל האמריקנית.
רק אם תדבר בעוצמה בחוץ, יקשיבו לך ברצינות בפנים.
כך נהגנו כשלא הסתפקנו רק בפגישות עם מנהיגי מדינות אלא ליווינו פגישות אלה במסע שכנוע בתקשורת העולמית ומעל אינספור במות בינלאומיות חשובות.
את עמדת ירושלים תחת הנהגתנו שמעו בכל בירות העולם: בוושינגטון, במוסקבה, בבייג׳ין, בדלהי, בטוקיו, וגם בריאד ובאבו-דאבי.
וכן, גם באיראן. ועוד איך באיראן.
**
זהו הלב של תורת הלחץ של ז׳בוטינסקי, וגם אותו הממשלה הזאת השליכה לפח תוך ימים.
זה נובע מחוסר הבנה או מחוסר יכולת, או משילוב קטלני של שניהם.
את הקול של הממשלה הזאת איש אינו שומע.
אין לה מה להגיד ואף אחד גם לא מקשיב לה.
כמו עץ שנופל ביער שאיש לא רואה ואיש לא שומע ולאיש לא אכפת.
איראן דוהרת לפצצה וממשלת לפיד-בנט כנועה ושותקת.
**
כשלאחרונה ציינו את יום השנה לפטירתו של ז׳בוטינסקי, טענו נציגי הממשלה הנוכחית שהם הולכים בדרכו.
אין אבסורד גדול מזה.
תורתו המדינית של ז׳בוטינסקי התמקדה בשני נושאים: ׳קיר הברזל׳ ו׳תורת הלחץ׳.
הממשלות תחת הנהגתי פעלו באדיקות לפי שני עקרונות אלה במשך שנים.
הממשלה הנוכחית הפקירה אותם תוך ארבעה שבועות בלבד.
**
ראשית - קיר הברזל.
ז׳בוטינסקי האמין שרק באמצעות כוח עברי עצמאי ותקיף ניתן לבלום את שאיפות ההשמדה של אויבינו כדי שיום אחד ישלימו עם קיומנו.
אין צורך לפרט כאן את כל מה שעשינו בממשלות הליכוד כדי לבנות את עוצמתה של ישראל כמעצמה צבאית, מודיעינית וקיברנטית.
גם אין מקום כאן לפרט את המכלול העצום של הפעולות שביצענו נגד תוכנית הגרעין של איראן שנועדה להשמידנו.
את הפעולות הללו עשינו לפעמים בידיעת ארה״ב, ולפעמים ללא ידיעתה וללא קבלת הסכמה ממנה.
ממשלים אמריקנים שונים, כולל לאחרונה ממשל ביידן, חזרו וביקשו ממני ״לא להפתיע אותם״ בפעולות מול איראן.
תמיד סירבתי לתת התחייבות זאת.
תמיד שמרתי על חופש הפעולה שלנו.
הבהרתי גם פומבית שנמשיך לעשות את כל הדרוש להבטיח את ביטחונה של ישראל - עם הסכם או בלי הסכם בין ארה״ב לאיראן.
והנה תוך שבוע מהקמת הממשלה, ראש הממשלה בפועל יאיר לפיד ביטל כליל מדיניות זו.
הוא פגע פגיעה אנושה בחופש הפעולה של ישראל כשבאופן מדהים הוא התחייב לאמריקנים על מדיניות של ״אין הפתעות״.
אני שואל:
מה יקרה אם וכאשר ארה״ב תחזור להסכם הגרעין - האם מישהו חושב שהיא תסכים לפעולות צבאיות של ישראל שיסכנו הסכם זה?
וכשלפיד ובנט ידווחו מראש לארה״ב על פעולה צבאית מתוכננת והיא תתנגד לה, האם מישהו באמת מאמין שלפיד, בנט וחבריהם יוציאו פעולות אלה אל הפועל?
כך, באחד הנושאים הגורליים ביותר לקיומנו, בנט ולפיד הפכו את קיר הברזל של ישראל - לקיר גבס מחורר.
**
ובעניין ׳תורת הלחץ׳.
ז׳בוטינסקי דגל במאמץ חזק ועקבי של שכנוע דעת הקהל העולמית בעניינינו כדי להפעיל לחץ על מנהיגי מדינות המערב לתמוך בציונות.
לפי עיקרון זה, פעלנו במשך שנים לשכנע את דעת הקהל האמריקנית ומנהיגים חשובים בארה״ב להיאבק בתוכנית הגרעין האיראנית ולהטיל על איראן סנקציות משתקות.
עשינו זאת באינספור ראיונות בתקשורת האמריקנית, בנאומים באו״ם וכמובן בקונגרס האמריקני.
פעולותינו תרמו לכך שהממשל האמריקני הקודם פרש מהסכם הגרעין המסוכן עם איראן והטיל עליה סנקציות משתקות אף יותר.
בימים האחרונים שואלים אותי חבריי מארה״ב:
איך ייתכן שקולה של ממשלת ישראל לא נשמע בארה״ב נגד המירוץ חזרה אל הסכם הגרעין עם איראן?
התשובה פשוטה. ממשלת הכניעה אומרת בפירוש: ״אנחנו נפתור את הבעיות עם ארה״ב בחדרי חדרים״.
במקום לדבר בפומבי בקול רם וברור כדי לגייס את דעת הקהל האמריקנית לטובת ישראל ונגד החזרה להסכם הגרעין, הממשלה הנוכחית לא עושה דבר.
האם היא באמת חושבת שהיא תשכנע מישהו בדיבור ב׳חדרי חדרים׳ או בציוץ פה ושם?
מ-40 שנות ניסיון אני יכול להעיד שלדברים אלה אין ערך כלשהוא אם הם אינם מלווים במסע גלוי, תקיף ומתמשך בדעת הקהל האמריקנית.
רק אם תדבר בעוצמה בחוץ, יקשיבו לך ברצינות בפנים.
כך נהגנו כשלא הסתפקנו רק בפגישות עם מנהיגי מדינות אלא ליווינו פגישות אלה במסע שכנוע בתקשורת העולמית ומעל אינספור במות בינלאומיות חשובות.
את עמדת ירושלים תחת הנהגתנו שמעו בכל בירות העולם: בוושינגטון, במוסקבה, בבייג׳ין, בדלהי, בטוקיו, וגם בריאד ובאבו-דאבי.
וכן, גם באיראן. ועוד איך באיראן.
**
זהו הלב של תורת הלחץ של ז׳בוטינסקי, וגם אותו הממשלה הזאת השליכה לפח תוך ימים.
זה נובע מחוסר הבנה או מחוסר יכולת, או משילוב קטלני של שניהם.
את הקול של הממשלה הזאת איש אינו שומע.
אין לה מה להגיד ואף אחד גם לא מקשיב לה.
כמו עץ שנופל ביער שאיש לא רואה ואיש לא שומע ולאיש לא אכפת.
איראן דוהרת לפצצה וממשלת לפיד-בנט כנועה ושותקת.
מהליכוד בתגובה למסיבת העיתונאים של בנט:
בנט כינס מסיבת עיתונאים כדי להודיע שאין לו שום החלטות או הנחיות בזמן שהקורונה חוזרת לישראל תחת אחריותו. אף תירוץ שקרי של בנט לא יסביר איך הוא נתן לקורונה לחזור לישראל אחרי שהוא קיבל מנתניהו מדינה במצב הטוב ביותר בעולם. אולי כדאי שיחזור לספרון שהעתיק ויזכר איך דרש ״לפתוח את כל המשק״ בעיצומה של מגיפת הקורונה בשנה שעברה.
בנט כינס מסיבת עיתונאים כדי להודיע שאין לו שום החלטות או הנחיות בזמן שהקורונה חוזרת לישראל תחת אחריותו. אף תירוץ שקרי של בנט לא יסביר איך הוא נתן לקורונה לחזור לישראל אחרי שהוא קיבל מנתניהו מדינה במצב הטוב ביותר בעולם. אולי כדאי שיחזור לספרון שהעתיק ויזכר איך דרש ״לפתוח את כל המשק״ בעיצומה של מגיפת הקורונה בשנה שעברה.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
אם מנסור עבאס הוא ראש הממשלה בפועל, מה התפקיד של בנט?
יאיר לפיד שגה כשהוא צימצם ושיטח השבוע את מושג האנטישמיות וקבע שהיא לא רק שנאת יהודים אלא שנאת בני אדם באשר הם.
הוא אמר: ״האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים… בני שבט ההוטו ברואנדה שטבחו בבני שבט הטוטסי… האנטישמיות היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו״.
אף שהאנטישמיות, שנאת היהודים, היא חלק מהתופעה האנושית הכללית של שנאת זרים, היא שונה ממנה בעוצמתה, בהימשכותה במשך אלפי שנים ובאידיאולוגיה הרצחנית שטופחה במשך הדורות כדי להכשיר את השמדתם של היהודים.
האמירה של לפיד מגמדת את הייחודיות של שנאת היהודים בהיסטוריה ואת גודל הטרגדיה של השואה שהשמידה שליש מבני עמנו.
זו אמירה שערורייתית וחסרת אחריות שמעוותת את ההיסטוריה ומרוקנת את מושג האנטישמיות מכל תוכן. אם כל אלימות נוראה היא אנטישמיות אז כולם אנטישמים וממילא אין אנטישמיות.
אם זה מה שאומר שר החוץ, איך מדינת ישראל תמשיך לדרוש ממדינות העולם להמשיך להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על הקהילות היהודיות בחו״ל מהתקפות אנטישמיות ובמלחמה עיקשת בהסתה נגד בני עמנו?
לא בכדי רוב המנהיגים הנאורים והמשכילים בעולם מבינים שהאנטישמיות היא תופעה ייחודית שיש להוקיע אותה באופן ספציפי כדי להילחם בה.
האמת ההיסטורית הפשוטה היא שאנטישמיות היא שנאת יהודים והאנטישמיות החדשה היא שנאת מדינת היהודים. כדאי שיאיר לפיד יבין זאת ויתקן מייד את דבריו.
הוא אמר: ״האנטישמים לא היו רק בגטו בודפשט. האנטישמים היו סוחרי עבדים… בני שבט ההוטו ברואנדה שטבחו בבני שבט הטוטסי… האנטישמיות היא כל מי שאכול שנאה עד כדי כך שהוא רוצה לרצוח ולהשמיד ולרדוף ולגרש אנשים רק בגלל שהם שונים ממנו״.
אף שהאנטישמיות, שנאת היהודים, היא חלק מהתופעה האנושית הכללית של שנאת זרים, היא שונה ממנה בעוצמתה, בהימשכותה במשך אלפי שנים ובאידיאולוגיה הרצחנית שטופחה במשך הדורות כדי להכשיר את השמדתם של היהודים.
האמירה של לפיד מגמדת את הייחודיות של שנאת היהודים בהיסטוריה ואת גודל הטרגדיה של השואה שהשמידה שליש מבני עמנו.
זו אמירה שערורייתית וחסרת אחריות שמעוותת את ההיסטוריה ומרוקנת את מושג האנטישמיות מכל תוכן. אם כל אלימות נוראה היא אנטישמיות אז כולם אנטישמים וממילא אין אנטישמיות.
אם זה מה שאומר שר החוץ, איך מדינת ישראל תמשיך לדרוש ממדינות העולם להמשיך להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על הקהילות היהודיות בחו״ל מהתקפות אנטישמיות ובמלחמה עיקשת בהסתה נגד בני עמנו?
לא בכדי רוב המנהיגים הנאורים והמשכילים בעולם מבינים שהאנטישמיות היא תופעה ייחודית שיש להוקיע אותה באופן ספציפי כדי להילחם בה.
האמת ההיסטורית הפשוטה היא שאנטישמיות היא שנאת יהודים והאנטישמיות החדשה היא שנאת מדינת היהודים. כדאי שיאיר לפיד יבין זאת ויתקן מייד את דבריו.
Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
הממשלה חייבת להתעשת ולהביא מיליוני חיסונים מייד!
הערב כולנו מציינים את צום תשעה באב. אנו זוכרים את חורבן בית מקדשנו ואת הטרגדיות שפקדו את עמנו.
לצד האבל על החורבן, נזכור גם את נבואתו של הנביא זכריה שמתקיימת לנגד עינינו בדורנו: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".
צום קל ושבוע טוב לכולכם.
לצד האבל על החורבן, נזכור גם את נבואתו של הנביא זכריה שמתקיימת לנגד עינינו בדורנו: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".
צום קל ושבוע טוב לכולכם.